החשבונאות המשפטית נולדה מהצורך להשיב לשאלות בתחום המשפט הפלילי ו/או האזרחי הנוגעים לעולם החשבונאי. נראה כי קיימת הקבלה בין מטרת החשבונאות המשפטית והרפואה המשפטית. שני תחומים אלו באים לשפוך אור על נושאים בהם נדרשת מומחיות מבתי המשפט בבואם לפסוק בנושאים אלו. במקרים רבים נעזרים בתי המשפט במינוי מומחה מטעמם. בשונה ממתן חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין, מינוי מומחה מטעם בית המשפט הינו צעד קריטי בכל הליך משפטי. חשיבותו של מינוי מסוג זה, נגזרת מכוחו להטות את הדין ולשמש ככלי עזר הכרעתי לשופטים.
סעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מדגיש את חשיבות חוות הדעת ונותן את הסמכות לבתי המשפט לראותה כראייה, באומרו: "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית". השוואת חוות דעת המומחה לראייה משפטית מעגנת את חשיבות ההחלטה של בחירת המומחה העומדת בפני בית המשפט בדרכו להכרעת הדין. רואי החשבון מכוח הסמכתם נחשבים אמנם למומחים בתחומם, אפס כי, בכל הליך משפטי עולה הצורך לבחון את כישוריו המשפטיים של רואי החשבון בבואם לשמש כמומחים מטעם בית המשפט.
כך למשל, במתן חוות דעת בנושא איזון משאבים בין בני זוג בהיפרדות, על רואה החשבון להיות בקיא בדיני המשפחה. בתביעה בעניין סכסוך כספי, רואה החשבון צריך לשלוט ברזי דיני הראיות. הצורך בידע משלים מתחדד בעיקר בבוררויות ובגישורים, שבהם במרבית המקרים, זרעי המחלוקת בין הצדדים הינם בגין נושאים כספיים וחשבונאיים. עניינים אלו, הינם בתחום התמחותו של רואה החשבון, אלא שצריכה להיות התמחות משלימה בהכרת החוק, התקנות, פסקי הדין המרכזיים, הפרוצדורה המשפטית וכדומה.
על אף היותה נשענת על בסיס החשבונאות, החשבונאות המשפטית הינה תחום בו רואי החשבון נדרשים להתמקצע בסוגיות חשבונאיות ומשפטיות. תחום זה מצריך מהעוסקים בו ניסיון וידע נרחב בכל ההיבט המשפטי של נשוא חוות הדעת.
www.roa-yosi.co.il
ניסיון רב שנים בעריכת דוחות כספיים לבעלי תפקיד מטעם ביהמ"ש וסיוע מקצועי לבעלי תפקיד בניהול תיקי עיזבונות ואפוטרופסות- רכוש וכספים.
חוות דעת בענייני חלוקת כספים ורכוש בין בני זוג בהיפרדות.
בדיקת תלונות על תפקוד של מנהלי עיזבון ואפוטרופוסים בענייני רכוש וניהול הכספים.
ביקורת חקירתית וחשבונאית - כולל מינויים ע"י ביהמ"ש בכל התחומים הללו.
